תקן 5281 לבנייה ירוקה הפך ממסמך וולונטרי לתקן מחייב בהליכי רישוי בנייה בישראל. המהלך הזה מסמן שינוי כיוון במדיניות התכנון והבנייה, שמכוונת כיום להתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים. בואו נבדוק מה בדיוק עומד מאחורי המושג בנייה ירוקה וכיצד הוא משנה את הנוף האורבני בישראל.
מהי בנייה ירוקה ומדוע היא חשובה בישראל?
בנייה ירוקה משמעותה תכנון ובנייה של מבנים באופן שמפחית את ההשפעה השלילית על הסביבה ומשפר את איכות החיים של המשתמשים. זוהי שיטת בנייה מערכתית שמתחילה בשלב התכנון ונמשכת לאורך כל חיי המבנה.
ההגדרה הישראלית לבנייה ירוקה
המשרד להגנת הסביבה מגדיר בנייה ירוקה כשיטה המצמצמת את השפעת המבנים על הסביבה באמצעות שימוש בידע וטכנולוגיות. היא מתמקדת במספר היבטים: בחירת האתר, חיסכון באנרגיה ובמים, טיפול במי נגר, ושימוש בחומרים ירוקים.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה – תקן 5281
תקן 5281 הוא המסמך המרכזי המגדיר את דרישות הבנייה הירוקה בישראל, ומשמש ליצירת שפה משותפת לכל העוסקים בתחום.
מבנה התקן ודרישות עיקריות
התקן בודק את הבניין בתשעה תחומים שונים. בכל תחום אפשר לקבל נקודות. ככל שהבניין יותר ידידותי לסביבה בתחום מסוים, הוא מקבל יותר נקודות.
תשעת התחומים הם:
- אנרגיה – כמה חשמל ואנרגיה הבניין צורך
- קרקע – איך הבניין משפיע על השטח סביבו
- מים – כמה מים הבניין צורך וחוסך
- חומרים – מאיזה חומרים הבניין בנוי
- בריאות – האם התנאים בתוך הבניין לא מזיקים לאנשים שגרים בו
- פסולת – כמה פסולת נוצרת מהבניין וכיצד מטפלים בה
- תחבורה – האם קל להגיע לבניין בלי רכב פרטי
- ניהול – איך תכננו ובנו את הבניין
- חדשנות – האם כלולים פתרונות ירוקים חכמים
אם הבניין צובר לפחות 55 נקודות לאחר שקלול כל התחומים, הוא מקבל דירוג של כוכב אחד. ככל שנצברות יותר נקודות, כך עולה גם מספר הכוכבים, עד למקסימום של חמישה כוכבים. הניקוד משפיע ישירות על האפשרות לקבל היתר, על הטבות מהרשויות, ועל הערך השיווקי של הפרויקט. דירוג גבוה גם מעיד על תכנון חסכוני ואיכותי יותר, שתורם לסביבה וגם לדיירים.
תקנים נוספים
תקן 5281 מפנה לתקן 5282 לדירוג אנרגטי של מבנים ולתקן 1045 לבידוד תרמי, המגדיר דרישות בהתאם לאזורי האקלים השונים בארץ.
תהליך קבלת אישור בנייה ירוקה
התהליך מתבצע בשני שלבים עיקריים המלווים את הפרויקט מהתכנון ועד להשלמתו.
שלב א' – בדיקה מקדמית
בשלב הראשון, עוד לפני תחילת הבנייה, מוגשת בקשה למעבדה מוסמכת לבדיקת התכנון. צוות המתכננים מציג תוכניות ומפרטים המוכיחים עמידה בדרישות התקן. אישור זה הוא תנאי לקליטת הבקשה להיתר בנייה. בשל הדרישה לעמידה בתקן כבר מהשלבים המוקדמים, נהוג כיום לשלב בכל פרויקט מלווה או יועץ בניה ירוקה. היועץ עוזר לשמור על סטנדרט גבוה לאורך כל שלבי הבנייה, ומסייע לוודא שכל המרכיבים בתכנון ובביצוע עומדים בדרישות הסביבתיות המחייבות.
שלב ב' – בדיקה סופית
השלב השני מתבצע לאחר השלמת הבנייה. מעריך מטעם מעבדה מוסמכת מבצע ביקורים באתר ובודק שהמבנה נבנה בהתאם לתכנון המאושר.
יתרונות הבנייה הירוקה
יתרונות כלכליים
חיסכון של כ-30% בצריכת האנרגיה מתבטא ישירות בחשבונות חשמל נמוכים יותר. אומנם העלות ההתחלתית גבוהה בכ-5%, אך החיסכון המצטבר לאורך השנים משמעותי, ומוביל לתקופת החזר השקעה ממוצעת של 7-8 שנים.
יתרונות סביבתיים
הפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה, חיסכון של עד 75% במים שפירים, והפחתת פסולת בנייה. בנייה ירוקה מעודדת שימוש בחומרים ממוחזרים ומקומיים.
יתרונות בריאותיים
איכות אוויר טובה יותר, תאורה טבעית, ובידוד אקוסטי משופר תורמים לבריאות ולרווחת הדיירים.
עתיד הבנייה הירוקה בישראל
התקדמות טכנולוגית ומודעות ציבורית גוברת צפויים להאיץ את האימוץ של פרקטיקות בנייה ירוקה. התחזית היא שעד 2030 למעלה מ-50% מהבנייה החדשה תהיה ירוקה.
שאלות נפוצות
מהי בנייה ירוקה?
בנייה ירוקה בישראל היא שיטת בנייה המצמצמת את ההשפעה הסביבתית של מבנים. היא מוגדרת בתקן 5281 וכוללת היבטים של אנרגיה, מים, חומרים ועוד.
איך מקבלים תקן בנייה ירוקה בישראל?
התהליך כולל שני שלבים: בדיקה מקדמית בשלב התכנון ובדיקה סופית לאחר הבנייה, שתיהן מבוצעות על ידי מעבדה מוסמכת.
כמה עולה לבנות בית עם תקן בנייה ירוקה?
עלות הבנייה הירוקה גבוהה בכ-5% מבנייה רגילה, אך החיסכון בהוצאות התפעול מחזיר את ההשקעה תוך 7-8 שנים בממוצע.
כיצד בנייה ירוקה משפיעה על ערך הנכס?
מבנים ירוקים נהנים מערך גבוה יותר בשוק, כאשר נתונים מראים על עלייה של 7-10% בערך נכסים בעלי תקן ירוק.
מתי נכנס לתוקף התקן המחייב?
במרץ 2022 החלה הפעימה הראשונה של התקן המחייב, ובספטמבר 2023 נכנסה לתוקף הפעימה השנייה, שהרחיבה את הדרישות למגוון רחב יותר של מבנים.
אילו מבנים חייבים בתקן בנייה ירוקה?
מאז ספטמבר 2023, רוב סוגי המבנים החדשים חייבים בעמידה בתקן, כולל מבני מגורים, משרדים, מסחר, מבני ציבור וחינוך בהיקף מסוים.
לסיכום
בנייה ירוקה בישראל הפכה ממגמה וולונטרית לתקן מחייב, המשקף את חשיבותה הסביבתית והכלכלית. ההשקעה בבנייה ירוקה מחזירה את עצמה דרך חיסכון כלכלי והשפעה חיובית על הסביבה ואיכות החיים.
